אדון במחשבה

שיטוט מקרי בין המחשבות שטסות בעוד איזור לא מנוצל היטב בתוך הראש שלי מזכירות לי שאני מבסוט לאללה והחיים סבבה ומיד אחרי כן אני צולל לתוך אותה המחשבה ובמבט נוסף אני שוקע אל המציאות הפיזית שמכריחה אותי להתכופף אל מול מכבש ענק שמחייב אותי לעמוד בשורה אחת עם עוד איזה אלף ומשהו אחרים לפחות שבטוחים בדיוק כמוני שהם הראשונים וכנראה היחידים שחשבו על אותו הרעיון.
אני יורה את הבטן שלי החוצה ולא רק במובן הפיזי, שולח חיצים מורעלים במי ורדים ודבש שחותכים ופוצעים ומיד מאחים את הקרעים העמוקים והסגלגלים שנוצרו בעור עד שלא נשאר שום סימן,
חסר פה איזה קול צורם שיצעק בעוצמה איזה מטורף אחד שיש לו כל כך הרבה עד שכבר בכלל אין לו מה להפסיד
איזה אגו מניאק שמאוהב בעצמו כל כך עמוקות עד שירשה לעצמו לעופף מעל ראשינו ולכתוב בגרפיטי בצבעים זועקים את מה שכולנו מפחדים לחשוב בקול רם או בקול כלשהו
יטיח בפרצופו של העריץ השולט על ימינו הבינוניים את אותן האשמות קטנות ובעיות עצומות שנותנות לנו סיבה נוספת לפתוח עיניים מטושטשות בכל בוקר מבלי לצרוך עוד איזו זריקה מטונפת או צמח שמשמש לשינוי התפיסה,
במזל טוב נולד לו עוד טיראן צורר ורשע שימרר את חייך, ירוויח בחינם ויאכל לשובעה וייקח וידרוש ואתה את כל מבוקשו תספק ברצון

כי אדון חסר קיום מותר ועדיף על פני תלות שרואים בעיניים פקוחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *