תכתוב

תכתוב תכתוב היא אמרה לי כאילו אין לך שום ברירה, תכתוב על כל מה שקורה לך עכשיו, על כל המחשבות שמתנפצות בראש באלף ואחד כיוונים באינסוף מימדים ולכל כיוון, תכתוב על כל האהבות המדומיונות והאמיתיות שקורות סביבך וחלקן אשליות וחלקן כואבות-תכתוב כי זה מה שאתה יודע לעשות-תכתוב כי אתה יודע שאתה לא מספיק ראוי בשום תחום אחר תכתוב בלי סימני פיסוק ובלי שום הגיון ברור בלי שום חוט מחשבה בהיר וברור שמסביר את טיעוניו ומחזק בתיאורים כוזבים ומפוארים – תכתוב על כל מי שאתה מכיר, תפנטז סיפורים מופרכים על אנשים שקיימים באמת תכתוב מעשיות נועזות וגדולות על אנשים קטנים ופשוטים תמציא סיפורים לא סבירים שיבעבעו מתוך המציאות הכי בנאלית ובינונית שקיימת תגרום לאנשים להאמין שהבלתי סביר אפשרי והבלתי אפשרי קיים גם אצלם, תכתוב את כל הזיכרונות שלך כאילו כבר עברת זמן חיים שלם כאילו לחמת בכל המלחמות ונפצעת בכל הגוף כאילו נדדת לאורך ולרוחב ולגובה ומתחת למים כאילו התאהבת בכל הבחורות היפות וכאילו השתכרת בכל הברים החשוכים, כאילו נלחמת בקרב אגרופים בכל הסמטאות המסריחות כאילו נשמת אוויר צלול על כל פסגות ההרים הכי גבוהים כאילו יש לך משהו מעניין להגיד כאילו מילים יכולות להביע יותר טוב מתמונות או מסרט כאילו יש הגיון בכל הטירוף הזה שקורה לך בראש כאילו מישהו חוץ ממך מקשיב לזימזום הבלתי פוסק הזה בתוך הראש כאילו לחזור על מילים שוב ושוב ושוב ושוב יבהיר את הנקודה החשוכה הזאת במרכז החזה שלך שכבר לא יודעת בעצמה מה מסתתר מאחוריה אבל כל המסתורין הזה משאיר אותה מתוחה על קצות אצבעותיה
תכתוב, כי אין לך ברירה כי עוד לא יצאת למסעות ארוכים במדבריות הנידחים של מקסיקו ולא חלפת על פני קקטוסי הזיות אינדיאנים או ילידים אדומים חומים כהים שמדברים בשפה שאתה לא מבין, תכתוב כי גם בהודו עוד לא היית והירח עוד לא נראה לך כמו איזה אל מפחיד ומחבק ששולט את אימתו האוהבת על אנשי הלילה הכהים, תכתוב כי אפילו השק הקליל הזה שאתה סוחב על הגב ומעמיס בעוד סיפור ועוד סיפור לא יודע למה הוא מתנדנד על גבך אבל לפחות בינתיים אין לו שום דבר הרבה יותר טוב, מוצדק או סביר לעשות
תכתוב בשביל כל החברים שפגשת אהבת ועזבת בדרך, תכתוב בשביל הצער כשהבנת שגם הם עכשיו חולפים מחייך ולא כי מישהו מת פשוט כי אין יותר את המשיכה הזאת שהניעה אתכם לפני כן ועכשיו נשארה רק תהום של מבוכה לא מוסברת שמפצה ברשמיות ובשיחות תמוהות על מזג האוויר – תכתוב בשביל כל אלה שאתה יודע להרשים כל אלה שבשבילם חשוב לך להתאמץ שאולי אפילו לא יודעים מה המשמעות שלהם בשבילך, שחושבים גם עלייך מדי פעם אבל ממשיכים בשגרתם שמסתכלים על הנוף ומוטרדים בשאלות הרבה יותר מורכבות וחשובות שמחפשים סימנים בשמיים במעלה שביל ההצלחה המתגבשת שמוצאים תשובות מרשימות וקופצים על שטיח הקסמים שסוחף אותם הישר אל האושר הבלתי נגמר
תכתוב לעצמך כי כבר התעייפת, כי כבר נגמרו לך כל התירוצים כי כבר לא כתבת איזה עשור כי נתקעת בתוך תוף חוסר האונים של הידיעה העמוקה של כל מה שאתה לא יודע, כל מה שאתה לא מבין, כל הכישורים הנחוצים האלה שעוד אין ברשותך, כל הפחד המשתק שאומר לך לצעוד לכיוון החלומות הנופלים לצד כוכבי השביט המתגשמים בשמי הלילה השחורים הזרועים
תכתוב אל היצור הזה שרואה הכל דרך העיניים שלך שטועם את הטעמים אבל לא פותח את הפה שמריח ריחות אבל לא נושם דרך האף – שאף אחד לא יודע איפה בדיוק הוא נמצא אבל לכולם אין ספק שהוא קיים שם

תגובה אחת בנושא “תכתוב”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *