כמה זמן

כבר יותר מדי זמן שאני כותב על ולא כותב את, איבדתי את הקצב המהיר הזה שבורח ישר מהאצבעות שמתנגן בראש בקצב של שבע שמיניות או איך שלא קוראים לקצב המהיר הזה שלא נותן לראש להפסיק לזוז שמנענע את כל הגוף כאילו הייתי איזה תוף גדול חלול עטוף בעור של כבש או פרה שחוטה שהפכה בסופה המר והמלוח בתוך קערת המרק למנה עיקרית דשנה ומשביעה שהאכילה לפחות חצי כפר של ילדים רעבים באפריקה או במקסיקו או איפה שעדיין מבשלים חיות גדולות בתוך סירים גדולים עוד יותר ושחורים מרוב מדורות שעליהן ישבו ומרוב שומן שנטף החוצה מהן לתוך האש

ובכלל לא ברור לי למה אני מנסה לצעוד בשביל שלא נפרש ולא אני תכננתי לצעוד דרכו, מאז שאני זוכר את עצמי פחות או יותר או לפחות בשנתיים האחרונות אני מטייל דרך החיים ובולע כל שנייה שמעיזה לעבור לי מול הפנים אני צורח הכי חזק כשכולם מתעקשים להיות בשקט ורוקד כמו מטורף כשהמסיבה כבר נגמרה מזמן והאור כבר עולה וכל העובדים החרוצים שעושים את דרכם הפקוקה העמוסה ביתר מנות קפאין שרק מחכות להניח את כפותיהן על מחשבים לבנים ומשוכללים גדולים ומפותחים שיצליחו לחרבן החוצה בצורה מעוצבת משוננת מכובדת ומתוחכמת את הטריק הכי חדיש ומחודש ויעיל שהאנושות המפוארת שלנו הצליחה להמציא עד עכשיו
אני מדמיין מוזיאונים בתוך הראש שלי מוזיאונים שמציגים תערוכות אומנות של ציירים שמעולם לא התפרסמו ופסלים מחוננים שמעולם לא יצרו אפילו לא גוש קרמיקה אחד, אני בוהה בפסל לבן וישן של אישה יפה מאיזה תקופה רומית עתיקה שבה כל הנשים היו יפיפיות וכל הגברים היו שריריים והיה להם גדול וחושב לעצמי שהציירים הכי טובים שפגשתי בכלל היו צלמים והצלמים הכי טובים שפגשתי בכלל היו טכנאי שיניים לכודים כל היום באור ניאון לבן של מרפאות שיניים וביטוח דנטלי רפואי שמקיף את כל סוגי הנזקים האפשריים ומזכיר לי שלעולם לעולם לא נצליח להשתחרר מלפיתת המוות של הפחד הגדול מפני חוסר הביטחון ותחושת הנפילה מטה שככל שעובר יום ואחריו עוד יום אני רק נמשך לתוך אותה התחושה המטורפת שמאיימת להעלים את כולנו בבום גדול של זיקנה ודיכאון של תרופות וכאבי גב כרוניים וכל אלה על אף השמות המפוצצים לעולם לא יישמעו טוב כמו נשיקה של בחורה שלעולם לא תראה שוב או כמו יד רכה שעוברת על כל הגוף אחרי לילה שאי אפשר לזכור או כמו שתיקה ארוכה ארוכה על הר לא מיוחד באמצע שום מדבר מעניין באמצע המדינה הכי אקזוטית שעוד לא יצא לי להכיר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *