שמועות

השמועות על חזרתו לארץ של האושר הפשוט היו מוקדמות מן הצפוי ושגויות מבסיסן, התקוות הקטנות עוד מתנפצות על סלעי טרגדיות פרטיות ולא חשובות כשאדוות הגלים שלמרות הכל נמתחות לאורך החוף, ממשיכות להסתער על קו החול הצהוב שנשרף בחום השמש בתרועות קצף לבן ומלח – אלפי שנות חמסין ונחילים של מדוזות חלפו מעל המדבר ובתוך הים הכחלחל ממערב ועל אף כל הפוטנציאל התנ"כי שכבר הוכיח את עצמו בעבר,עדיין נעדרת הרומנטיקה מדפי ההיסטוריה האחרונה שנכתבה פה. משוררים יפים וסופרות גיבורות שצנחו ממטוסים ישר על עורפו של האויב שלא חשד הבינו כבר מזמן שהקסם במזרח התיכוני הנוכחי מתחיל בקצה צינור הנרגילה ומסתיים איפשהו על השפם השחור שכבר מלבין בקצוותיו תחת קמטים של שמש וקור וצלקות ממלחמות מלאות בחול ולילות ללא שינה

סוכר, קפאין וניקוטין נשפכים החוצה מתוך הערים הגדולות והביובים תופסים צורה של שוקולד וקולה וסיגריות כאמל לייט כי בכל זאת חייבים להמשיך לנשוך שפתיים במיוחד כשנראה שהמצב עומד להיות רק יותר גרוע, חייבים לשחות הלאה בשלולית המקומית שמריחה מזבל ומטעויות של אנשים אחרים ולחלום שילד שאין לו כלום באפריקה היה מחליף איתנו מקום אם רק היה יכול ואם רק היה מדבר בשפה אחרת משתזף בגוון אחר ולומד מראש שיותר מדי אנשים הפסיקו להאמין בחלומות

הסברים מורכבים ומשוואות ארוכות מתפרקים לחתיכות בראש שלי, קורסים מספר אחר מספר לתוך החושך וחיוך נמרח מאוזן שמאל לימין והגוף כבר מתחיל להתרפק על הפגיעה בקרקע והכאב החד שיטוס במעלה עמוד השדרה אל הצוואר וישר לתוך המוח ואחריו יגיע אור לבן שלעולם לא יוכלו להנדס דרך איזו טכנולוגיית עיוות ושיפור – כזאת שתגרום לי להאמין שלמלאכים באמת יש כנפיים וקופידון באמת יורה על אנשים חיצים בתחת

צריך לחבר לכמה אנשים מגאפון לפרצוף כדי שנוכל לשמוע את כל מה שהם חושבים וכדי שלא יוכלו לברוח מהרעל שהם משדרים לעולם מאחורי מסכים מרצדים ולבנים של הגנה שבסוף היום גם הם עלולים להישבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *