מעבר לאיפה שנמתח האופק

בנאדם חושב, וסל ערכים מתנדנד לו בקצה המקל המונח על כתפו כשהוא מתקדם הלאה בשביל שבו מתקדמים עם מחשבות על מוט הלאה ואוסף את כל רכושו ובקושי מצליח לקשור את הסל ועל אף כל אזהרות המסע המהבהבות ששומעים שוב ושוב בכלי התקשורת המאיימים הוא נודד אל עבר נוף חדש. מתוך סל הערכים נשלפים בעת הצורך כוח ואמונה וזיכרונות ישנים-מתוקים שלעולם לא מתיישנים וסיפור חזק עם סוף טוב וחוטים ארוכים ארוכים שפעם היו קשורים שלא ידעת איך לפרום וקשר חדש נפרם והסדין הלבן שכל קצוותיו כבר מלוכלכים מציע עוד רעיון מטריף שמדליק כוכבים חדשים בשמיים שלא ראית עד עכשיו.

אתה יכול לצאת למסע ולחשוב שאתה כל כך צודק ולדעת שאתה לא טועה וכל הסביבה הנפלאה-המחבקת-מאשרת שהקיפה אותך מהיום שבו התחילו לספור תהנהן ותאמין בכל צעד חדש שאתה לוקח על פני האדמה החמה והמוכרת. אבל יום אחד תגיע לפיסת ארץ שמעולם לא דרכה כף רגלייך על גביה וכל אותם הרעיונות הנפלאים כל כך שבצד השני של העולם נראו מוצלחים ויעילים ונקיים נשמעים כמו קללות קשות. וקיר גדול שחוסם את השביל עם משקפיים בוחנות וגומות חן שמסרבות לחשוף את החן הקסום שלהן יסרבו להימתח בפנייך ותנסה לרוץ בכל הכוח לתוך הקיר ותנסה לקפוץ מעליו ותנסה שוב ללכת סביב או לחפור איזו תעלה תחתיו ותפוצץ את כל חומרי הנפץ שהבאת איתך בנקודה הכי רגישה של הקיר ותדפוק על הקיר בשתי ידייך החשופות שוב ושוב ושוב.
והקיר יביט אלייך במבט לבנים-מבוטן-חסין אש ולא יגיד אף מילה ותשובתו בהירה בין חלקיקי מחשבות בשפה אחרת שמרכיבים את חומרי הבסיס בתוך הקיר הענק הזה.

יש חלק אחד בקיר שלא צריך לפוצץ, לתוכו זלגו זיעה ודמעות ודם ניגר בין אצבעותייך הקפוצות לאגרופים לתוך יסודותיו הקפואים ואותו חלק לח בקיר שעכשיו כואב את כאבך מתחיל להתרכך ולגלות נתיב סודי בו תוכל לחצות את הסף הבלתי אפשרי שעומד בינך ובין צידו השני של השביל שאליו הגעת. העיניים נעצמות בעייפות שכבר עטפה את הגוף פעם וכשנפתחות העיניים, קרן של אור שמש וחום עדין מתחיל לחמם את הסנטר והאף ואת הזרועות החשופות ונגלית לעינייך המשכה של הדרך, מרוצפת באבני הקיר המרוסק ונפרשת עד הרבה מעבר לאיפה שנמתח האופק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *