כמה סנטימטרים מעל האדמה

הרגע שבו נגמר הסרט וצמרמורת חוצה את עמוד השדרה לאורך כל הגוף עד הרגליים השנייה שבה סיימת ספר שהלוואי ויכולת לקרוא אותו מההתחלה ועד הסוף שוב מבלי לדעת מה עומד לקרות בסוף החיוך הקטן שרואים רק בזוויות הפה שנמתח למראה תמונה ישנה מפעם עם חברים שכבר כמעט שכחת את שמם הניצוץ שנדלק בשתי העיניים כשמשפט שכבר שמעת נזרק לאוויר מפיו של אדם אחר הזיכרון הישן שמעולם לא חלף במחשבותייך שנחרט בעיניים מול נוף מדבר שטוח שנמתח עד לאופק ואחריו ועד ההרים ששוכבים תחת חופת כוכבים שחוזרים כל לילה לאותו מסלול בשמיים החיבוק של הגוף החם שחיכה כל כך הרבה לרגע הזה ממש הסטירה הנוראית של בשורות שידעת שעומדות להגיע הרגע הארוך והמענג מיד אחרי סקס תחת השמיכה כשבחוץ קר ונושבת רוח הכאב החד של זריקה שהצילה חיים של מיליונים הדמעות הכבדות העצובות שנקוות על אישונים שלא יכולים להסיט את מבטם מן המחזה המתרחש הפחד שאוחז ולא מרפה משך שניות ארוכות ארוכות שנמשכות כמו ימים מפני לא נודע שמעולם לא יגיע

זכרונות שעוד לא חלמתי ותקוות שנכתשו לאפר ועצב וחשש ואורות שחורים שבולטים כל כך חזק על הרקע הלבן הבוהק ומסביבם בשלווה שלומדים להבין רק אחרי הרבה שנים של נדודים מרחפת שמחה, מרחף בלון ענק ומבסוט בכל הצורות שלא לימדו אותי כבר פעם ומתעקש להזכיר את הפעם הראשונה שהמחשבות הפסיקו את סחף הזכרונות והדם זרם במהירות מטורפת מהלב החוצה לתוך כל האקשן של הגוף ותחושה שאסור להסביר במילים שטפה במורד הזרם את ההגיון והשכל ויכולת להישבע שלרגע אחד אולי אפילו פחות מזה הרגליים ריחפו כמה סנטימטרים מעל האדמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *