על כל

עלייך-עליי-עלינו, על כל מי שמסתכל במראה. על כל מי שמסתכל במראה ונבהל למראה הדמות המפוחדת מולו. על כל מי שחושב רק על עצמו – בוודאי. ועל כל מי שאין לו מושג על מדברים. וגם על כל מי שאין לו מושג על מה כותבים ומי כותב, כמה זמן נכון לכתוב וכמה זמן חשוב לשתוק.
על כל מי שעוד לא נולד בכלל ומצפה ליום הזה בכיליון מבלי בכלל לדעת. על כל מי שנמצא רחוק ועצוב לו. על כל מי שלוחם למען המולדת בחירוף נפש ומוותר על כל מה שיכול היה להיות לו נהדר. על כל מי שאין לו שקל אחד בכיס לבזבז אבל ממשיך לנסוע ברכב ספורט. על כל מי שכועס על כל מי שטיפש, על כל מי שנחשב, על כל מי שלא סופרים אותו, על כל מי שמתחרז, על כל מי שמתחרט על כל מי שיש לו הגיון ברור אחד וישר. על כל מי שהלך למגדת העתידות והיא סיפרה לו כבר איך הכל עומד להיגמר. על כל מי שכבר חווה סיפוק בלי סוף, שחייך אל המראה בסוף היום והקמטים נראו לו כמו סימני יופי והעייפות נראיתה לו כמו חדווה.
על כל מי שלבד אבל מסתובב במקומות הומים כדי להשכיח את הבדידות. על כל מי שאין לו אפילו סיבה אחת לצאת אל אור היום. על כל מי שמחפש הגיון בכל מילה ועל כל מי שעייף והלך לישון ולא קם שוב לעולם.

על כל מי שאפשר להתגעגע אליו ועל כל מי שכבר שכחו. על כל הבחורות היפות שהולכות בביקיני אל הים ועל כל המתיחות המופרעות שעומדות להתרחש.
על כל המילים המיותרות שנשפכות על הדף ועל כל העצב שעוד עומד להתגלות.
על כל מי שיודע מה הוא רוצה יודע מה הוא רוצה יודע מה הוא רוצה להגיד אבל מעולם לא הצליח להוציא אפילו חצי קול מגרונו.
על כל מי שויתר מזמן, על כל החבורה הגדולה הזו, שיושבת ומסתכלת מהצד ומקווה שמישהו ישים אליהם לב. על כל ההיסטוריה הארורה הארוכה והנמשכת-מייאשת הזו שנתלית לנו על הזנב כמו עלוקה אקזוטית.
על כל אלה, יכתבו יום אחד סיפור
עכשיו אפשר להתגלגל לצד השני, ולהמשיך לישון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *