דוב לבן ואחר

יש דוב לבן וגדול על קרחון ששט לו הרחק הרחק בתוך ים כחול כהה ובהיר ומתקדם בזהירות ושוקל כל צעד על משקל של דובים לבנים וגדולים, חולף על פני קרחונים עצומים בצבעים שאי אפשר לדמיין במילים, חושש מלטבוע במערבולות מפתיעות לאורך נתיבו, מביט לשמיים על פסים של אור ירוק וסגול על רקע שחור זרוע בכוכבים, עוגן על חוף קרחון גדול שמעולם לא דרכה בו רגל דוב לבן ומגלה בעצמו חיות חדשות ופרחים עם שמות שמעולם לא שמע.
הדוב אומר לעצמו שהיה רוצה רק לחלוק את האושר והיופי שקיים בעולמו עם עוד דובים לבנים אחרים וגדולים ולספר להם על המחזות שראה ולגלות להם את הסודות שגילה.

מתהלך לו הדוב על פני כל הקוטב דרומה לקרחון וצפונה לקרחון מערבה ממנו הגיע וגם במזרח דרכו רגליו, חיפש הדוב הלבן והגדול בכל מקום שרק הצליח לדמיין עוד דובים גדולים לבנים אחרים ולא מצא.
באמצע יום סגרירי אחד מצפון לנקודה לא חשובה במיוחד, התיישב הדוב הלבן והגדול על הקרחון הלבן והקריר ותהה מדוע הוא מחפש דוב לבן אחר וגדול,
כי מרגע שימצא את שהוא מבקש למצוא כבר לא תהיה לו סיבה לחפש, והבין כי כל הימים שעבר בדרכו עד עכשיו מילאו את שק סיפוריו שאותו הוא רוצה למסור לדוב לבן ואחר.

התיישבה על קצה רגלו השמאלית של הדוב ציפור וניקתה את כנפיה או עשתה את מה שציפורים עושות כשהן נוחתות על רגליים שמאליות של דובים לבנים וגדולים והביט בה הדוב,
מבלי שום משמעות מיוחדת או התייחסות כלשהי חייך הדוב כמו שרק דובים לבנים וגדולים מחייכים והמשיך בשיטוטו הבלתי מובן אל מעבר לאן שאפשר להגיע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *