אנשי הועדה

קפוצים הם יושבים מולי כמו ענבים מקומטים
והיין ניגר משלפוחיותיהם העמוסות
אנשי הועדה הם צללים ללא דמויות
ואין להם שום אמות מוסר או מידות

הזיעה ניגרת והשעון מתקתק כשקטסטרופה נוספת עולה אל המזבח
לאלוהי הקולנוע מקריבים את חבריי ואותנו סופרמן לא יבוא להציל
עלילות של זעם וגיבורים סכיזופרנים משבשים את האישיות ואת סל הפרעותיה
ושורה מחברת חוליה נוספת אל שרשרת צימוקי הטעויות

חוזרים אחורה אל מחשבות שנטשנו כי אולי נמצאת בהן ישועה
מעולם לא האמנתי וגם לא אאמין שתיפול על ראשי נבואה
לדבר על עצמם רק אני ידעתי כי לא שאלו אותי אף שאלה
אז המצאתי סיפורי זוועות וטראומה שיצדיקו את גאוותי הפצועה

השאלות הקשות של האומנות הטובה והתהומות העמוקים של האמת הגדולה
החלומות הגדולים שמנסים להתנפץ ועומדים להתרומם בחתיכות לאוויר

כולנו ילדים פגועים ודחויים ואין שום אפשרות או ברירה
אז נשפשף את הפצעים ונזרה עוד קצת מלח
ונמצא בקצותינו תירוץ או תשובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *